המינון המקובל של ריזלט הוא עשרה מ"ג, שיש ליטול עם תחילת ההתקף. בהתאם לצורך קיימת אפשרות ליטול עשרה מ"ג נוספים תוך שעתיים לכל הפחות לאחר הנטילה הראשונה אך אין לעבור מינון של 30 מ"ג ביממה. את הטבלייה יש לבלוע עם מים בשלמותה ובשום אופן אין לשבור או לכתוש את הטבלייה.
התרופה מגיעה בטבליות סטנדרטיות ובטבליות מסיסות. טבליות מסיסות הן טבליות מיוחדות המתמוססות במהירות על הלשון והשימוש בהן מתאים לפיכך למטופלים המתקשים לשתות מים במהלך ההתקפים.
ריזלט: כך היא עובדת
ריזלט פועלת בצורה סלקטיבית על קבוצה ספציפית של רצפטורים לסרוטונין מסוג 5HT-1. הפעילות של התרופה גורמת להתכווצות של כלי הדם במעטפת המוח וכתוצאה מכך מורגשת הקלה בכאב הראש האופייני להתקף. ה
הקלה בכאבים מורגשת בדרך כלל תוך חצי שעה מרגע הנטילה של התרופה ומשך ההשפעה שלה נע לרוב בין 16-14 שעות.
באילו מצבים אין להשתמש בתרופה?
- מחלת לב איסכמית.
- מיגרנה המיפלגית או באזילרית.
- יתר לחץ דם שאינו מאוזן.
- המטופל לאחר אירוע מוחי.
- מחלת כלי דם פריפרית או מוחית.
- רגישות יתר לריזאטריפן.
- נטילה של תרופה אחרת ממשפחת הטריפטנים או נטילה של תרופה המכילה ארגוטמין ביממה החולפת.
- אי ספיקה כלייתית או אי ספיקה כבדית.
- הואיל ואין מספיק מידע בנוגע לבטיחות השימוש בתרופה בזמן ההיריון, יש לשקול היטב את היתרונות של השימוש בריזלט לעומת הסיכון לעובר לפני השימוש.
- לא ידוע האם החומרים הפעילים שבתרופה עוברים לחלב האם ולכן יש להיוועץ ברופא לפני השימוש בתרופה בתקופת ההנקה ובכל מקרה להימנע מהנקה במשך יממה לאחר הנטילה.
- התרופה אסורה לשימוש במטופלים מתחת לגיל 18.
מה הן תופעות הלוואי של ריזלט?
תופעות לוואי שכיחות מופיעות במטופל אחד עד עשרה מטופלים מתוך כל 100 מטופלים, תופעות שאינן שכיחות מופיעות במטופל אחד עד עשרה מטופלים מתוך כל אלף מטופלים ותופעות לוואי נדירות, מופיעות במטופל אחד עד עשרה מטופלים מתוך כל 10000 מטופלים. להלן פירוט של תופעות הלוואי במערכות הגוף השונות תוך ציון שכיחותן:
מערכת החיסון – נדירות: אנפילקסיס (תגובה אלרגית מסכנת חיים המופיעה בפתאומיות) ותגובות אלרגיות קלות יותר המתווכות על ידי מערכת החיסון.
מערכת העיכול – שכיחות: קשיי עיכול, יובש בפה, שלשול, הקאות ובחילות. שאינן שכיחות: תחושת צמא.
חלל החזה, קנה הנשימה ומערכת הנשימה – שכיחות: כאבי גרון ואי נוחות בגרון. שאינן שכיחות: קוצר נשימה וקושי בנשימה. נדירות: צפצופים בזמן הנשימה.
רקמות חיבור, השרירים ומערכת השלד – שכיחות: כאבי צוואר, קשיון ותחושת כבדות בחלקים מסוימים בגוף. שאינן שכיחות: כאבי פנים, חולשת שרירים, כאבים בשרירים ותחושה של מתח באזורים מסוימים בגוף.
עור – שכיחות: הסמקה. שאינן שכיחות: גרד, הזעת יתר, סרפדת, אנגיואדמה (נפיחות משמעותית בגרון, בלשון, בשפתיים ו/או בפנים שעשויה להוביל לקשי בליעה ו/או נשימה).
לב – שכיחות: דפיקות לב מהירות או בלתי סדירות (פלפיטציות). שאינן שכיחות: קצב לב מהיר מאוד (טכיקרדיה), ממצאים חריגים בבדיקת א.ק.ג, שינויים בקצב פעימות הלב (אריתמיה). נדירות: קצב לב איטי (ברדיקרדיה) ושבץ.
כלי דם – שאינן שכיחות: יתר לחץ דם וגלי חום.
מערכת העצבים – שכיחות: נימול בעור וירידה ברגישות של העור, ישנוניות, סחרחורת וירידה בחדות המנטלית. שאינן שכיחות: טעם רע בפה, רעד, התעלפות, ורטיגו וחוסר יציבות בהליכה.
עיניים – שאינן שכיחות: ראייה מטושטשת.
הפרעות פסיכיאטריות – שכיחות: נדודי שינה. שאינן שכיחות: חוסר התמצאות ובלבול.
אולי יעניין אותך לקרוא גם: