אסטרוגן הוא הורמון המין הנשי העיקרי. למעשה, אסטרוגן הוא שם כללי לכמה הורמונים דומים, הקרובים בצורתם הכימית, ולהם פעילות ביולוגית דומה.
הורמון זה נקלט ברקמות רבות ושונות בגוף, ומשפיע על איברים רבים. היום ידוע, שאין כמעט איבר בגוף שלא מושפע מרמות משתנות של אסטרוגן.
במהלך המחזור החודשי, עולה רמת האסטרוגן בדם באופן הדרגתי, עד הגעתה לרמת שיא לפני הביוץ. לאחר הביוץ יורדת רמת האסטרוגן , עם עלייה מתונה קלה גם בחלק השני של המחזור החודשי. השינויים ברמת האסטרוגן בדם קשורים קשר ישיר לשינויים פיזיולוגים שונים בגוף האישה, מלבד ההשפעה הברורה על רירית הרחם.
האם יש קשר בין אסטרוגן ומיגרנות?
ככל הנראה, גם רקמת המוח מושפעת מרמות משתנות של אסטרוגן. מחקרים שונים הוכיחו את הקשר בין רמות אסטרוגן והתקפי מיגרנה. ירידה ברמת האסטרוגן בדם מהווה טריגר חשוב להתקפים. ככל הנראה, ירידה מהירה באסטרוגן לאחר החשיפה לרמות גבוהות מביאה לכאבי הראש.
ירידה פתאומית ברמת האסטרוגן יכולה להופיע במצבים שונים: כחלק מהירידה ברמות האסטרוגן בתחילת המחזור החודשי, או לאחר הפסקה פתאומית של טיפול הורמונלי.
כיצד משפיע אסטרוגן על הסיכון למיגרנה?
קיימות כמה תיאוריות ביולוגיות על הקשר בין אסטרוגן וכאבי ראש מיגרנוטיים. נראה שאסטרוגן משפיע על כמות הסרוטונין ועל פעילות הקולטנים לסרוטנין, הידוע כבעל חשיבות מרובה בהתפתחות התקפי מיגרנה. קולטני סרוטונין אחראיים לכיווץ כלי דם במוח, וירידה ברמות האסטרוגן מביאה, בשרשרת של תהליכים שונים, להרחבת כלי דם במוח.
השפעת רמת האסטרוגן על הסרוטונין קשורה לשלבי הייצור של חומרים אלו בגוף. ייתכן שאסטרוגן משפיע על כלי הדם במוח במנגנונים נוספים, שאינם תלויים בסרוטונין.
מיגרנה בתקופת המחזור החודשי
באופן טיפוסי, הרמות הנמוכות של אסטרוגן בדם המביאות למיגרנה מופיעות בימים הראשונים של המחזור החודשי. מיגרנה כזו מכונה לעיתים "מיגרנה של המחזור" (Menstrual migraine). מעריכים שכשבעים אחוזים מהנשים הסובלות ממיגרנה חוות החמרה בזמן הווסת.
התקפי מיגרנה הקשורים למחזור באופן בלעדי נדירים יותר, ושכיחותם נעה סביב עשרה אחוזים מהנשים הסובלות ממיגרנה בכלל. הטיפול הראשוני במיגרנה זו לא שונה מהטיפול בהתקף מיגרנוטי רגיל, והתרופות הניתנות להקלה על כאבי הראש דומות.
כשהמיגרנה נמצאה קשורה לרמות אסטרוגן, והטיפול הראשוני לא יעיל, או כאשר יש צורך אחר בטיפול הורמונלי, ניתן להיעזר בטיפול כזה גם למניעה של התקפי מיגרנה. טיפול הורמונלי מקובל כולל טיפול בגלולות למניעת הריון, המכילות מינונים משתנים של אסטרוגן ופרוגסטרון.
גלולות אלו יכולות למנוע את השינויים ברמות האסטרוגן המביאות להתקפי המיגרנה, אבל מונעות, כמובן, את האפשרות להרות. ניתן להיעזר גם בטיפול באסטרוגן בלבד במקרים מסוימים.
מיגרנה בעקבות שימוש באמצעי מניעה הורמונלים
קיימות שיטות שונות לאמצעי מניעה הורמונלים, וגלולות למניעת הריון הן השיטה הפופלרית ביותר היום למניעת הריון בעולם המערבי. למרבה הצער, קיים אחוז קטן של נשים הסובלות ממיגרנות שמוחמרות עם השימוש בגלולות למניעת הריון. מיגרנה בעקבות גלולות למניעת הריון מוגדרת כמיגרנה שהתחילה או החמירה תוך שלושה חודשים מתחילת השימוש באמצעי מניעה הורמונלים, או שנעלמה (והוקלה) תוך שלושה חודשים מהפסקת הטיפול ההורמנלי.
לנשים הסובלות ממיגרנה כזו בדרך כלל לא מתאים טיפול רגיל בגלולות למניעת הריון. עם זאת, נשים אלו יכולות להיעזר באמצעי מניעה הורמונלים אחרים, הצוברים פופלריות בציבור: מדבקות לשחרור אסטרוגן דרך העור, והתקנים הממוקמים בנרתיק לשחרור אסטרוגן.
