מיגרנה היא מחלה מורכבת, עם אטיולוגיות רפואיות רבות. ההבנה המדעית הנוגעת לסיבות להתפתחות המחלה עדיין רחוקה.
בנוסף לגורמים רבים שהוצעו כבעלי תפקיד משמעותי בהתפתחות מיגרנה, מחקרים ראשוניים שונים הצביעו על כך שייתכן וקיים קשר בין מחלת המיגרנה, ובין מומי לב מסוג "דלף מימין לשמאל".
מומי לב מסוג "דלף מימין לשמאל"
מה הם מומי לב עם דלף? הלב בנוי האופן תקין מארבעה מדורים, המופרדים זה מזה על ידי מחיצה ומסתמים. הדם זורם מהורידים הגדולים של הגוף אל עלייה ימין, ממשיך דרך המסתם התלת–צניפי לחדר ימין, וממנו מוזרק לעורקי הריאה. בריאה נפטר הדם מעודפי הפחמן הדו חמצני, וצובר חמצן. הדם זורם מן הריאה על עלייה שמאל, משם לחדר שמאל דרך המסתם המיטרלי, ואל אבי העורקים ושאר עורקי הגוף.
מומי לב שונים מפריעים לזרימת הדם התקינה בלב. המומים הנפוצים ביותר הם מומים במחיצה בין חדר ימין לחדר שמאל, ובין עלייה ימין לעלייה שמאל. כאשר מופיע מום הגורם לזרימה בלתי תקינה של דם מצד ימין של הלב לצד שמאל, הוא מכונה מום מסוג "דלף מימין לשמאל" (right to left shunt).
דוגמאות למומים מסוג זה הם חור במחיצה בין עלייה ימין לשמאל (ASD – Atrial septal defect), ונוכחות פורמן אובלה פתוח (PFO – Patent foramen ovale). הפורמן אובלה הוא חור טבעי הקיים בלב העוברי בין עלייה ימין לעלייה שמאל. אצל אחוז מסוים באוכלוסייה חור זה אינו נסגר בחיים הבוגרים, ונותר חור בין העליות בלב. לעיתים קרובות "חור" זה חסר משמעות קלינית ממשית. הדם לא זורם דרך חור זה במצב תקין, בגלל הפרשי הלחצים בין מדורי הלב.
האם יש קשר בין מיגרנה ומומי לב?
מומים מסוג "דלף מימין לשמאל", ובייחוד פורמן אובלה פתוח, הוצגו כגורמי סיכון במחקרים אפידמיולוגים להתפתחות של מיגרנה. מחקרים שונים אף טענו שסגירה של החור בין העליות משפרת את הסימפטומים מהם סובלים חולי מיגרנה. עם זאת העדויות בדבר קשר כזה אינן חד משמעיות, ונתונות במחלוקת בעולם הרפואי.
מחקר שפורסם בכתב העת Cephalagia בשנת 2008 רצה לבחון את השכיחות של מיגרנה בקרב חולים עם פורמן אובלה פתוח, השכיחות של פורמן אובלה פתוח בקרב חולי מיגרנה, והשפעת הסגירה על החולים. החוקרים ערכו מטא-אנליזה של מחקרים שפורסמו בעבר, ומצאו קשר חזק בין מיגרנה ופורמן אובלה פתוח.
פורמן אובלה פתוח היה שכיח יותר בחולי מיגרנה, ומיגרנה הייתה שכיחה יותר בחולים עם פורמן אובלה פתוח. במחקר זה היה נראה שהסגירה אכן משפיעה לטובה על החולים, אבל העדויות לכך היו דלות למדי, ובלתי מספקות. על מנת לאזן את התמונה, ראוי לציין שמחקרים אחרים לא הצליחו לשחזר את הקשר שנמצא במחקר זה.
הסיבה לקשר בין מומי לב מסוג זה ומיגרנה לא ברור. יש המשערים שפגם גנטי קושר בין שתי התופעות, ומביא להתפתחות מום בלב ומיגרנה כאחד. על פי תיאוריה זו, אין כמובן יתרון להתערבות טיפולית כירורגית לסגירת הפגם. תיאוריות אחרות מצדדות בכך שהשינוי בזרימת הדם מביא להפרשת חומרים, המשפיעים גם על זרימת הדם למוח והופעת מיגרנה.
מכיוון שפורמן אובלה פתוח נקשר גם לקרישי דם המגיעים למוח, משערים שייתכן וקרישי דם זעירים משפיעים עם זרימת הדם המוחית בחולים אלו. נכון להיום אין המלצה רפואית לטיפול כירורגי בפגם בלב כטיפול למיגרנה בלבד. ייתכן שצעד זה מועיל לחולים, אבל ההוכחות לכך, והסיכון הכרוך בפרוצדורות כאלו, הופך את הפעולה לבלתי מקובלת.
ייתכן שגילויים חדשים בעתיד יובילו להבנה מחודשת בדבר הקשר בין מיגרנה ומומי לב, ויוכלו לקדם אותנו צעד קדימה בחקר המחלה והגורמים לה.
ראו גם:
ביופידבק לטיפול במיגרנה
